תזכור למות כי כואב עכשיו
זה אביב וזה איזה חג
תזכור למות כי כואב לי מאוד

תזכור למות אבל לא עכשיו
לא מוכן לזה
זיכרונות מציפים בי  
ומלוח מדמעות שטוף רגשי אשמה

ובוכה בוכה לך עכשיו

בוכה כי חסר
בוכה כי יותר לא
אל תמות לי לי עכשיו
לא מוכן לזה

תשכב תנוח ואני אחזר בדרכיך
ודמעותי חונקות אותי בלילה
ומחליף סדינים בבוקר
מול ייבוש חלומות

אתה היית לי הכל
ועכשיו אתה למטה
תולעים אוכלים פוגעים גופך
איפה אלוהים

אתה היית ועדיין
חשוב לי מאוד
אתה חסר כל כך
ובביתך הכל קפא גם אתה

איך הכל נשאר רק לא אתה
אתה חסר לי בלילה
אולי אתה למעלה
הולך בלי שביל אליך

בוכה מציל אדמותייך
אתה חסר בלילה
אתה חסר לי כל כך
סבא יקר מתגעגע עכשיו
אתגעגע גם מחר
סוף עצוב