לפעמים
כאשר אני אוהבת
יש לי מלא דברים לומר
ואני אומרת.
אבל יש,
והמילים נתקעות ויוצאת לי רק שתיקה.
או מילה אחת, קטנה.
אז כשאני שותקת,
חשוב לי שתדע שאני גם עכשיו אוהבת.
זו רק המחשבה,
שמנסה לתרגם את עצמה לצליל
היא זו שאשמה בעיכוב
זו לא אני,
לי יש המון מה לומר.

יש גם פעמים לא מעט,
שצריך לעצור את שטף המילים הזורם ממני החוצה
ואתה עומד מולי ומקשיב,
ומנסה לומר באמצע איזו מילה.
אבל אין לך ממש סיכוי.
לכן, אם תרצה לומר מילה,
פשוט,
תשתיק אותי עם החיוך שלך
או עם נשיקה.
(זה רק בגדר המלצה.)

היום אני הרבה מן השתיקה.
אפשר בכל זאת נשיקה?