שיר שדות / תפילה לעת ערב |
בשיפוטו של עולם ובדינו,
להיפך, אני אוהבת את העומק
שבך, המגיע מכל האהבות והשנאות
שאתה מכיל. אך אנא,
אמור לי שאינך מציץ בחדרים
שעה שאחרות שוכבות עם אהוביהן.
בלילות אני מציירת על הסדינים
ציורי נוף רחבים בצבעי שמן,
ובין העצים אני מכסה את מבושיהם של הילידים.
אחר-כך אני נכנסת עירומה למיטה
ונוגעת בקימורים הרכים שציירת לי.
ומבינה כמה אני דומה לך
כשאני מרטיבה ומטשטשת את הציורים.
שפוך חמתך עליי, אהובי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|