אופיר לוי / בדמיוני |
פושטת את המעיל ומתכרבלת
בפינת הספה ליד התנור
בחוץ יורד גשם מבול
בדמיוני ראיתי אותך נוסעת
על פני מרחבי המדבר בשמש המשסעת
את מבטך מפזרת על פני הדרך המהממת
לכל עבר חיוך מפזרת
בדמיוני אני רואה אותך מתעוררת
במיטתנו המשותפת
פותחת חלון לקראת עוד יום
של חורף קר או קיץ חם
בדמיוני אנחנו שניים
מאושרים עד השמיים
מממשים אהבה מתוקה
אז מתי הדמיון יהפוך למציאות
הרצון חזק מתמיד
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|