בנצי כהן / זיכרוני |
והוא כותב מרחוק
דמעה נופלת חונקת רגשותיו
חובק עבר לזיכרונות
רוצה לחזור ולא להיות
רוצה שם את המקום
רוצה כאן את החלום
והחיבוק של אהובים כל כך
צובט עמוק בפנים
והוא נקשר למחוזות
למשפחה לאהבה לחברים
והוא בוכה עמוק בפנים
מסתיר דמעה של געגוע
והוא אני וגם אתה
שרוצה לחבוק עולם
שרוצה את השמיים
שרוצה עתיד מזהיר
אז ילדים אל תתמכרו
לאשליות תמיד קם מישהו
שמנפץ שיודע יותר
שחווה יותר ממך
אז שוב תכתוב לי מרחוק
שוב תכתים מכתב בבכי
ותאשים את אלוהים על בוא
הגשם באביב...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|