הילה חנן / חרטה |
אתה נאבק להמשיך ולטפס יד אחר יד
משהו עוצר בעדך
משהו שולט בך
הידיים מנסות, אוזלות, נמסות
מסתכל לצדדים מחפש יד אחות
מה, למה? הד מעומעם
מי ענה לי, האם זהו אני, התם?
אני זה שהרים את בלם היד
ברגש החרטה החד
אני זה שתקפתי את גופי בנפתולי העבר
שלא מחלתי, שהדחקתי את הטוב שבדבר
ואתה מבין ועוצר
ועוצר ומבין
וממשיך לעצור לעצור עד אינסוף
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|