אני שונא בנות ישראליות


כי כל הבנות שאני רוצה מפנות לי את הגב כשאני מנסה להתחיל
איתן,
ואלה שהואילו לדבר איתי, נפנפו אותי בטענה שקרית שיש להן חבר,

לעומתן, הבנות שנתנו לי את מספר הטלפון שלהן סיננו אותי,
אלה שלא סיננו אותי, נתנו לי טלפון שגוי,
הפלצניות שנתנו לי טלפון אמיתי וענו לי - רק זיינו אותי וזרקו
אותי,
או בזבזו לי את הכסף ונעלמו.

ויש את הבנות שגמרו בעצמן בסקס ולא נתנו לי לגמור -  
כי כבר כואב להן, כאילו שלי לא יהיה כאב ביצים מחר,
ויש את השרמוטות שלא רוצות לקחת גלולות,
או יותר גרוע אלה שדורשות שאשלם על גלולות,
זה הזמן לשאול, תגידו, אתן שילמתן על הקונדומים יא זונות?!

לא אשכח את הנצלניות שאין להן רשיון ורוצות שאסיע אותן,
ולא אסלח לקמצניות המסריחות - שלא מציעות אפילו לשלם,
או ש"שכחו" את הארנק בבית,

מיהו הגבר שלא פגש בחורה שאוהבת מסאג' ולא אוהבת זין אחרי זה
כי היא עייפה?

סנוביות זו המצאה נשית ישראלית -
מזדיינות בתחת בתאילנד,
בארץ שמות עלינו זין.

ומה אומר על הבנות שאוהבות ללכת לים לבד?
תישרפו! סתם בלי קשר לכלום.

וכעת לפרק החוצפה הישראלית הנשית בשיאה: מוקדש לכל הבנות שלא
מגלחות את הכוס ורוצות שאני ארד להן,
או שלא אוהבות למצוץ ואוהבות שיורדים להן,
רק זין תקבלו!

הכי אני "אוהב" את המרגיזות -
הבנות שרוצות שאני אתקשר 20 פעם ביום
ואם אני עסוק אז זה סימן שאני כבר לא אוהב אותן יותר,
וכמובן יש את אלה שרוצות להעביר ערוץ בטלוויזיה,
בדיוק דווקא כשאני רואה משחק כדורגל...


כסף, כסף כסף -
תקנה לי, תביא לי, תעשה לי, תשקיע בי...
בגללן יש לי 500 שקל חשבון טלפון,
בגללן אני הולך לקניון פעמיים בשבוע,
בגללן אני מכיר את הסופר-פארם יותר טוב מאמא שלי,

ואחרי ש"סוף סוף" כבר יש לי חברה -
יש לי שיערות בכל הבית וסתימה באמבטיה,
אני מקבל תלונות על זה שאני מבולגן,
פתאום יש בגדים שאסור לי ללבוש יותר כי לדעתה הם מכוערים,
מוקצבות ומוגדרות לי שעות ביקור לחבר'ה שלי,
נוהל יציאות יום שישי חייב לעבור אישור של "המפקדת",
בנוסף, מוניתי לאחראי תיקים ולפקיד שמירת חפצים,
וכמובן שהוטלו עלי הגבלות עישון ושתייה חריפה,
וכן קיבלתי תדרוך על כללי התנהגות בפומבי,

לסיום,

אני הכי שונא את הבנות שלא העריכו את האהבה שהענקתי להן,
והכלבות הקטנות שעשו לי סצינות על כלום כשיצאנו,
אנשים ברחוב הסתכלו עלי והאמינו להן שאני מניאק וחתיכת חרא -
כוס אמא שלהן!

בגללן בזבזתי שעה מחיי כדי לכתוב את החרא הזה,


מוקדש לכל הבנות שאהבו אותי ואחר כך התברר שאהבו במקביל גם את
טל, החבר הטחון שלי מהרצליה,
כולכן פלצניות, בכייניות, ילדות קטנות, נודניקיות, חומרניות,
בוגדניות, ושקרניות.