צור בי לב חדש,
שאז אוכל שוב להרגיש -
לא משנה מה.
סערה פעם רקדה בי,
הייתי שונה,
הייתי נרגשת מכל פעימה.

הלכתי אחריה
לא ידעתי, פח מה טמנה לי.
על כל יום שלהטה בי
שולם לי פי שניים ייסורים.

פעם ידעו דרכם אלי מים חיים,
טעמם שכחו שפתיי הצרובות.
הילה היתה סביבי זוהרת כשמש צהריים
עתה אפלולית ופנים חולות.

פעם הייתי,
פעם חלמתי,
היום חולמת להתעורר.

פעם לא ידעתי מהו כאב,
היום מתחננת
עקרו ממני את הלב.

נשימה טרייה בי צור
זו כבדה לי, מחניקה.
אם לא, ייצרו ריאותיי
ואני כבר מחוקה.