למראה הפינוי בעמונה בשנה שעברה, הרגשתי (כמו רבים אני מניח),
עצוב מתוסכל וכועס. גם מפורעי החוק, העבריינים מקרב חלק מן
המתנחלים וגם מההתנהגות הברוטלית של חלק מכוחות הביטחון. זה
היה פוגרום מסוג חדש: יהודים אלה, עושים פוגרום ביהודים אלה
ולהיפך. אנשים כאן איבדו את השפיות!

המחאה הקטנה שלי על האירוע המיותר והמביש הזה, באה באמצעות שיר
שהקלטתי וגנזתי לעצמי. עכשיו החלטתי לפרסם אותו, כאשר מתברר
שביום העצמאות הקרוב, תתכן "הצגה" נוספת ביישוב חומש.
שם השיר "פועמונה" (פה עמונה), ללחן של שיר תנועות הנוער
הידוע (לא נוער הגבעות), "יונה פעמונה" לדרורה חבקין ז"ל

המסר שלי הוא בסוף השיר.

זהו נוער הגבעות
חי מאקשן ומכות
אבנים על השוטרים
ברזלים בחיילים

      שם עצמונה, נמאסתם פה עמונה
      שם עצמונה, נמאס כבר פה עמונה

השוטרים על הגבעות
חמושים הם באלות
כמו בקרב מסתערים
את העצמות שוברים

      שם עצמונה, נמאסתם פה עמונה
      שם עצמונה, נמאסתם פה עמונה

וכך מהגבעות
שוב כולם רואים תמונות
הגויים מתמוגגים
יהודים מטומטמים

      שם עצמונה, נמאסתם פה עמונה
      שם עצמונה, ו--- פה עמונה

חיילים על הגבעות
יש גם כמה חיילות
צרחות קללות בלי סוף חוטפים
ויריקות גם לפנים

      שם עצמונה, ו--- פה עמונה
      שם עצמונה, נמאס כבר פה עמונה

שוטרים רצים על הגבעות
כמו רובוטים עם קסדות
פרשים על גב סוסים
את פורעי החוק דורסים

       שם עצמונה, ו--- פה עמונה
       שם עצמונה, נמאסתם כבר עמונה

כל שידור מהגבעות
הוא הטוב בהצגות
בעולם שוב משתאים
איך ירדנו מהפסים
     
       שם עצמונה, ו--- פה עמונה
       שם עצמונה, נמאסתם פה עמונה
       שם עצמונה, נמאסתם פה עמונה
       שם עצמונה,  נמאס כבר.......

קצת מזרחה בגבעות
זה בזה עושים שמות
לא הרחק שם בגבעות
ישראל בין שני קצוות
קרוב לכאן על הגבעות
עם נבחר עושה עוולות
כאן אצלנו בגבעות
הסתיים עוד יום פרעות