|
אתה מעלה קטורת
ריחנית בחדר מואר
בצללים
ואני מקריבה איתך
קורבנות קטנים של
זבחי תודה ומעשר
עני
"את קורבנות האשם
מזמן הורדנו מסדר
הקורבנות הזה" אני אומרת בחיוך
כשאתה מתיר סבכים
מראש האיילה הפצועה
אני שולחת יד
ונוגעת בשמיים שמעליך
בשלווה. |
|
|
"כשאדי אמר שהוא
לא אוהב את
הדובי, ידעת
שהוא ילד לא
טוב. אבל כשהוא
איים על חייך עם
סכין מתקפלת...
איזה נער...
גורם לי צער...
מה שקרה" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.