העיניים נעצמות
וצוללות אל תוך חלום
שאותו לבטח אשכח עם שחר
ויום חדש יצמח
עם ניחוח של קפה
שמעולם לא אהבתי
-לא אביט לאחור-
אל יום האתמול שעבר
שהספיק לשקוע במצולות הזמן
אבל בזיכרון הוא נשאר, הוא נשאר
-לא אביט לאחור-
שלא כמו החלום
זה שאבד שם ועזב
המציאות תשאר לי
-לא אביט לאחור-
טורדנית ומציקה
כל טעות כל תקלה
ואני לא מביטה
-לא אביט לאחור-
למה אני לא זוכרת חלומות? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.