|
גאות
אני משאירה בגבך
תלמים תלמים
של ציפורנים
שבעות
אתה צייתן
בולע קול הוראותיי
פנימה
בעונג
"אני יכול לגמור רק מזה"
(הרי זה שמשך אותי אליך
מלכתחילה, ראו עליך
שאתה יודע לקבל
הוראות)
בהכנעה פשוטה
אתה נכנס לתוכי,
באמת
אפילו מבלי לדעת
שפל
אחר יקיצה אני
שוכבת
במיטה זרה
לצד כותרת ריקה
למדתי הנקבים
והגומות
לאורך כל
קירך הירקרק שלצד ה
מיטה
בשתיקה
אני יודעת למנות בדיוק
קפדני
את מספר נקודות
החן שלגבך
בין השריטות וה
תלמים
שנחרטו אמש
נעגמת בקרבי מהידיעה
שרק הם
ישארו מאיתנו
כשדווקא אתה תסיים
בנינו הכל
(ואני זאת שמר -
גישה
לבד)
כי כשתוסר המסכה
רגשי הנחיתות שלי
יצמידו אותך
לפינה
14/4/07 |
|
|
-אבאש'ך
ערומקו?
-נו באמת, איזו
שאלה? השמיים
כחולים? הדגים
שוחים? הבמה
חדשה? זוזו
לסטרי נראה נורא
בעירום פרונטלי
מלא?
אפרוח ורוד,
מובן מאליו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.