בתפילותיי הנידחות לא ביקשתי דבר הרחוק מהישג יד אדם נורמלי
מצאתי עצמי נושרת כמו עלה רטוב בסתיו אפור ולח
נוחת על מדרכה הנכשלת בין גזעי עצים,
סדקיה עבים וברורים לכל עובר ושב.
העור שעל שתי ידיי העייפות בוגד בי.
הוא נרעד כשאצבעותיי בוחרות להקיש מילותיהן על מקדלת שבורה.
עברה המפואר כולל שירים, עבודות שנכתבו עבור אוניברסיטת נפשי,
וכמה תסריטים פשוטים.
לא אבקש דבר פרט לך.
נערה טרייה עם עור גמיש,
יוצאת לך ממקלחת חייך רעננה וחייכנית.
את מסתכלת עליי בעיניים אפורות וריסים ארוכים,
וקורצת.
אני נמסה.
לא ביקשתי דבר פרט אליך
מוזה. |
