ישות נצחית / בשם כל כאבי |
אנושים למחצה
יבושמו הם באהבה רבה
זכה כתכלת עולמות פרוצים לרוויה
אור עיני כערפילי שמיים וים
רוחי נדמה בכאבה
ידי צרובות מטר, צרובות מילים
הרעד אחז באילנות המלבלבים
את בו הקיץ החם, הבוהק
חיוך הילדים נשמט מזיכרונותיי
האפור הכחול הזה השתלט על חיי
בדגליהם הרבים הם חורשים את פצעי
עצמתי את עיני מלראות
אך הרעד חדר את השמשות
את מסך השמיכות האפלות
את פרץ דמעותיי הבשלות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|