השמיים זרועים כוכבים כוכבים,
אבל רק אחד הוא שלך.
ואוי כמה הוא בוהק, כמה מנצנץ.
כשאביט בו כל כולי אתעטף בזוהר,
כשאשב בלילות לבדי בו אביט ואדע.
תמיד ישב שם למעלה.
כוכב שאת המחשבה כובש
את הלב צובט.
בכל רגע בכל
מבט.
כוכבך מביט בי ממעל
אלי מחייך,
מנסה לשפר.
וכמו ילד קטן אותו רוצה לקטוף.
וכמו גבר פחדן לעולם -
לעולם.
מי ידע הכיצד
ואיך לנוע אוכל
כשאותו האור, הלובן הבוהק.
מנסה - אך לא אוכל.
הכיצד אגש,
איכה את לבי אשלח?
והכוכב - ירחו סובב.
ואני? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.