מדי פעם מדמיינת
ירך שלך קרושה נפרדת
בעדינות
בתמימות של פינוקיו
ושולחים אותה להודו.
יודעת שככה יהיה
לי הרבה יותר קל לתת
לך ללכת -

בינתיים עומדת רועדת
למראה גבר חדש
איתי בעבודה
זיפי זקן, עיניים
כחולות כמו גלים גלים בים
זקוף קומה
פרט לרגעים שמתקדם עם קביים על
רצפה ריחנית
במרווחים הקבועים ביותר שאפשר
ליצור -
מכנס שמאלי נחמץ בדיוק באמצע
כמוני -

מדי פעם מבולבלת
לפעמים מסתובבת

סביב עצמי
צבעים מתחלפים מתמזגים מהר
כבר לא מבחינה
במציאות של יש למציאות של
אין

שלך.

  ושלו.

ושלי-