רפרוף עפעף נמתח לאורך 11 מאיות ארוכות של שניה
מתחכך עם המציאות שמקמרת בכוח את ריסיו לאחור
אוושת כאב בדרך למטה
ואז מכפיפה אותם באחת לפנים
יבבת כעס בדרך למעלה
וכשעיניו, עם תום הנצח, שוב גלויות לעיניי
אין בהן לא סבל ולא שמחה
לא עבר ולא תקווה
פעימת אימה בחלל החזה מתחוללת לאורך 42 מאיות של שניה
מגיחה ורודפת מסדק מפורר בסכר, מתפוצצת בעוצמה מכלה
אישוניה מתרחבים כשהסרעפת משותקת
מאור עיניה אובד במאמץ לנשום בעזרתם
והנה היא שוב נושמת
שאיפה, נשיפה, ספק אם משהו בכלל אירע
הכול שב על כנו ונשכח
ימת הזיכרון שוב סכורה |