הכל הפך פתאום עצוב
כי הפסקנו לאהוב
ובחוץ חשוך, שקט ורטוב
כי הפסקנו לאהוב

אני חשבתי שאיתך זה יהיה הסוף
אבל עכשיו מה יהיה הסוף?
חשבתי שאפסיק לכאוב
אבל עכשיו אני מרגיש לא טוב

ואת עזבת פתאום לבד
השאר אותי בלי אף אחד
את נתת ואז לקחת
השארת אותי, הלכת לא שבת

זה כאילו שהכל הפך גווניו לאפור
ואת נשארת צבועה בתמונות בדמיוני
הלב הפסיק לפעום בשבילך אהובתי
כי פגעת בי כל כך, נגעת בי ועזבת אותי

למה? אני שואל את העולם,  למה יש אהבה?
למה כל הכאב הזה אצלי פתאום ולמה אני צריך עוד מחלה?
למה זה מרגיש עצוב כזה?
למה צריך להרגיש ואז לנסות להחלים מזה?

וכל השירים העצובים ברדיו שרים לכבודך
והשמש מסנוורת רק אותך
האוויר נראה כל-כך אביך ואפלולי
ומה שנשאר לי בדרכי זה רק צילי

להגיד לך שאני מאה אחוז - זה לא נכון
ואשנה כל דבר, אם תבקשי שאגשים לך חלום
כי אני רוצה להפסיק את הכאב שלי
תזכרי תמיד שהייתי נכון לתת לך את כולי

שיר שנכתב לפני שנים רבות...
זיכרון מתוק מאהבה נכזבת...