באמצע החיים שאתה בכלל לא מוכן
פתאום על השמש מופיע ענן
בדיוק כשלבך לבלב לאיזו תקופה
הענן החל מצל על כל הסביבה
וחלקי רקמות בגופך מתחלפים לקול הלמות לבך
וביחד הענן מתחיל להרעים את כולך

לא הספקת להבין דבר על החיים וכבר יש שינוים
והענן איתן שם במרומים מחליט פתאום להביא עליך גשמים
כל גופך פתאום נרעד כשרואה חלקים ישנים מתחלפים
והגשם אין לו לב הוא ירטיב לך את הכול גם בגדים חדשים
ולגוף כבר נמאס לעבור מתקופה לתקופה
אבל לענן לא אכפת והוא מבשל לך סופה

לאט-לאט מתגברת בגרונך מועקה ומתחיל כאב
אט-אט את גשמיו יתחיל הענן להגביר ואת הכול לחרב
ולך לא נשאר דבר לעשות ולשמים תקרא ותבקש חנינות
אך הענן לא יקשיב ולא יגיב וישלח עליך ברד כבד מאוד
ומכה אחר מכה הם נופלים עליך ופוגעים בך ומותירים אותך עם
צלקות
הענן מרבה גשמיו גדל מאוד מחשיך והכול נעלם,
ואתה צובט את עצמך בכדי להאמין שאתה עדיין קיים

לא רוצה את השינויים אני רוצה להישאר פה
אבל המבול שטף הכול ולקח אותך אתו
ותכף יבוא האני החדש הזה וימשיך בחיי
והמבול פשוט ימשיך בדרכו כשהוא מסתכל עלי
אבל אני רוצה לחזור, מוקדם ללכת
אבל הענן כבר מכין את עצמו לעוד שלכת
לא יעזור בכי לא יעזרו תחנונים כי שינויים הם שינויים
זהו טבע החיים