|
בדיחרוז
בת שמונים ושש,
לרופא בקול חושש.
''אני יוצאת מדעת,
צרות בפי-הטבעת.
הגאזים ללא קול יוצאים,
וגם ריח אינם מביאים.''
רשם הרופא לה גלולות
לחזור בעוד ארבעה שבועות.
חזרה היא שמחה ועליזה
קול הפלוץ נשמע בתעוזה.
''אבל דוקטור, מה עם הריח?
האם את זה אתה שוכח?''
עונה הרופא במנוד ראש,
''אל לך מזה לחשוש.''
גבירתי, אחרי שטפלנו לך באוזן,
נטפל גם באף.
זה אולי לא חרוז,
אבל זה מה שצריך לעשות.
ברוך הבין???
|
|
|
שום
סכיזופרניה.
תקשיב לי טוב
דוקטור, אני
נשבע לך שכל
לילה מתגנב לי
איזה חרגול מתחת
לכרית ולוחש לי
להחליף את הספה
בסלון לספה
חדשה! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.