עינייך הם כתליי השלמים
לא ידעו, לא יבינו
לא יימוגו מול שארית אבק כוכביי
הקטולים.
לכי יפתי - אליו!
השאיריני דומם לבדי במארב
לכי, אל ידיו החמות והשלמות
כי מבטך אליי ללא עינייך
והוא נחלתי הרחוקה
מעוז הסליחות.
שבתי הימה בדד
לחוש אותך בחול
ולחפש את הנחל שתומו בך. בכיתי.
מצאתיו, עומד איתן, לוכד פחדיי
ונושק אליך כשלעולם לא נשקתי
עת את בגופי לוכדת רזיי.
אינך ברת חלוף
ועינייך כשמי אלוהיי
חובקות את זיכרונותיי הפצועים
ומורידות אותי נבול על ברכיי
לבקש רחמים - ממך, מעינייך
והן לי כתליי השלמים.
אנא,
שובי אל חופי. |
