אבודה בתוך עצמי,
מסביב רק אני
את העיניים מציפות דמעות,
מעניין מה הן רוצות
צורחת מבפנים אבל מבחוץ דממה
כי הכל נשאר בבטן,
מבלי לדעת מה הסיבה
אני אמורה להיות שמחה,
אז למה השמחה לא מופיעה?

העצב לא מוכן להרפות
רק ממשיכה לבכות ולבכות
אני לבדי וגם בלעדיך
צריכה לחוש את מגע ידך
מרגישה ריקנות ואין שקט נפשי,
פוסעת יום אחרי יום לבדי

איך אני אמורה לשרוד,
להסתכל קדימה ולא למעוד
חושבת אם להיעלם מפה
אולי יש דברים שכדאי להישאר
אני רוצה לברוח איתו,
לחיות שם בעולם אחר
רק שנינו ככה אוהבים,
מנשקים ולעולם לא עוזבים