|
אני טמאה טמאה טמאה
במחזורי הסוגר ופותח
בלובן של קמח לבן.
לעצמי בלבד
על אי בודד של אשליה
על זרם קדום של תחושה.
מרחב הרגש מתכרבל בשוליו
חומת רפאים חרבה
להב המילים הנכונות לגעת. |
|
|
כולם מתים בסוף
גם אתה תמות
וגם את
אז כדאי לנסות
להזדיין כמה
שיותר לפני
שנהפך לזקנים
ומקומטים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.