|
גרגירי זיכרונות נשטפים
בדמעה שזופה
של קיץ ואהבה נכזבת
ומילים שאמרת חקוקות עוד
על לוח ליבי
שהספיק
להחלים ממך.
איך אחרי כל העליות והמורדות
ברגע
שבו כבר היה טוב
הכל התפרק,
ועומס הכאב שהותרת בי
לא נתן לי
לאחות
את השברים.
הלעג בקולך
הוציא ממני כל כך הרבה
שנאה
שנבנתה מתסכול
ואי יכולת התמודדות עם
מציאות חדשה
שבעצם
אני בחרתי ליצור.
בלי לדעת לגמרי את ההשלכות
ועל זה
אני מבקשת סליחה
על כל מה שהיה
על כל הרוע והשנאה
על המחשבות והלשון הרע
בוא נתחיל מהתחלה
- מילים שנשלחות אליך
מליבה של מישהי
שפעם
אהבה |
|
|
ואז, פתאום,
בדיוק בשניה
שהרמתי
ת'תחתונים
והתכוננתי לצאת
החוצה ולחזור
לשיעור, ראיתי
אותו. ממש
מילימטר מתחת
לאף שלי.
מי היה מאמין?!
הסלוגן שלי,
שלי!!! רשום
בטוש אדום חזק,
במשתנות של
ביצפר!!!!
מבחינתי, זהו
שיא השיאים,
הגשמת כל חלומות
ילדותי!!
אנ'לא מאמין.
פשוט לא. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.