ביום שהרוח זעזעה את הרחובות
רטטתי כולי, נשמתי נרעדה ולבי קפא מקור.
ביום ההוא שאפתי מלוא הריאות אוויר קר כקרח,
הבל פיך הקפוא חולל סערה מסביבי
ואני כעיוורת, שערי עף ומכסה את הפנים,
נדבק לשאריות דמעה שלא נשארה על הכר.
ביום שאחרי הסערה הדמעה נעלמה,
משאירה משקע קטן של מלח על הלחי
לזכור את הרע ולהמשיך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.