|
אני לוקחת דף
רושמת זכרונות.
עובר עוד פרק
ונשמרות החוויות.
עוברת עוד תקופה
אני מוקפת במראות.
עובר עוד עידן
וכבר לא נשארות נשימות.
הזכרונות נשכחו
החוויות לסיוטים הפכו
המראות כולן נשברו
והנשימות כולן נעצרו.
אולי כי לא נשארתי?
כנראה בגלל שלא נלחמתי.
או יכול להיות בגלל הבושה שהרגשתי...
אבל את העלילה, לא הכרתי.
אמרו: סוף, אמצע והתחלה... שתקתי
טענו החיים הם כמו סרט... שתקתי
ותהיתי, תהיתי: בגלל זה כולם בוכים בסוף?... |
|
|
אם אני יכתוב
פשוט, זיונים,
בחלק הריק של
הסלוגן ושום דבר
אחרי זה,
יפרסמו את
זה?...
אחת ששואלת
שאלות חשובות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.