שעה 14:15
ואז פתע שארך וארך
שעות של יסורי חיבוטי גלגולי נפשי
בדמע של גשם, לחלוחית על לחי,
ראיתי על צג
שח רחוקי ניידי שלי, איזה צמד מילים שמרחיקות כאילו כזה,
שצלצלת... רון בי.
אבן נגולה
נעל קפצה
אני חגגתי
אני לא נזנחתי
אני קיים
שורות פתע קצרות
אין לקבוע את השעון אין
לא כתבתי שורות מקוטעות כל כך
הרבה זמן.
כתבתי תמיד בעת מכאוב
ויסור.
היום הרגשתי צורך גם
בעת הקלה, שמחה, אבן שנגולה
ובפנים שובשתי
גשם כבר לא דומע מעל עלי
ואיני אני
או החזרתי להיות אני
גשם
לא
דומע
אני |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.