אני דני, אדם עם פיגור שכלי
ואני רוצה לספר את סיפורי.

קודם כל אני אדם כמו כולם,
עם רגשות ותכונות, כוחות וקשיים,
תחביבים ודברים שאוהבים,
טלנובלות וגם סרטים לילדים,
לשמוע מוזיקה עם סלסולים,
ללכת לטייל בקניון עם המעון,
ולפעמים להשתולל ולצעוק "שיגעון".

יש לי אח ושלוש אחיות,
את ילדותי ביליתי
בעיקר בבית
עם אמי והבנות,
משחק איתן בצבעים ובבובות,
בזמן שאבי עבד מחוץ לבית שעות מרובות.

בגיל ההתבגרות, ההורמונים משתוללים,
רצון להפיג את הבדידות עם מעט חברים.
לפעמים הייתי יוצא לחצר,
ומשחק עם ילדים קטנים יותר.

מתישהו עברתי למעון,
אמי מתקשה להסביר,
היא טוענת
שאני אדם רגיל,
רק צריך למצוא בחורה
ולהביא ילדים,
לעשות קצת נחת להורים.
ואחי אומר לה "תתחילי להתעורר,
הבן שלך מפגר",
והוא לא מבין והוא לא יודע,
עד כמה שזה פוגע.

במעון, את המדריכות ניסיתי לחבק,
ואחר-כך גם נגיעות בירכיים
וקצת בשדיים,
והן מרחמים לא אמרו לי מאום,
ואני את מעשיי
המשכתי להסלים.

גבולות לא ברורים,
מבולבל, חום ואהבה חיפשתי,
אך מה זאת אהבה,
גם זאת לא ידעתי.

איש מבוגר הזמין אותי,
לראות אצלו סרטים כחולים,
אמר שאנחנו ממש חברים.
אחרי מספר מפגשים,
התחילו להיות גם מגעים,
נגע לי באיבר
והכניס את שלו,
והיה כואב ומוזר,
חבר שכזה.
מסתבר שזה קרה
לעוד כמה צעירים,
עורך הדין שלו טען
שהכל היה בהסכמה,
ושעושים מהומה על לא מאומה.

התחלתי טיפול ולמדתי דברים,
מי אני ועם מי מתחברים,
למדתי אפילו על קבוצת השווים,
ושבהדרגתיות יוצרים חברים.
למדתי על קרבה וסוגי מגעים,
מיניות, פרטיות וסוגי קשרים,
ושצריך גם צריך להיזהר מזרים.
יודע אני את ההבדל בין זיון ליחסי מין,
זיון זה האקט ויחסים זה קודם כל יחסים,
שמין בתור חבילה נמצא שם בפנים.
למדתי להגיד לא ומה לי מתאים,
לא נוגעים בי ואני לא נוגע באחרים,
אלא אם שני הצדדים מעוניינים
ובאמת מסכימים.

הכרתי את ורד דיירת מהמעון,
מכין לה קפה, משוחח איתה המון,
משתפים בסודות והרבה עזרה,
כבוד, הדדיות, נתינה וקבלה.
ואחי אומר שהוא מקנא,
שיש לי חברה יותר משנה,
מברר אתי, מנג'ס ומוודא,
איך מצאתי את הבחורה הנכונה.
ואני אומר לו אחי,
אתה יוצא עם בחורות די הרבה,
אך זה לא רציני,
לפני שתבדוק מי זה אתה,
שם עמוק בפנים עם עצמך.

ואחי מחבק אותי, גאה ומחייך,
ולי זה נעים וממש מתאים.