|
עיניים עצמתי. לדמות היטבתי.
למקל ילדותנו, שסעד טובתנו.
לכפל-תפקידיו ייזכר המקלון
האכיל למופת והכה עד-תופת.
פסל יוצב מעוצב
הון והמון. קול-שדי.
סמלים ומסרים,
ארשת, גאה-ערשת.
מקלון היה בית-בית.
להיות בוחש עב-בצק,
ילווה נזיד. אדום-הדום.
מקלה גם-ילקה. זה המקל.
ימשר כל-דרך עקוב. ינסה.
אב נדיב-שבטים, יאהב-בן.
מקל עבש ימדף מטבח.
"למנתך, פרוש ידיך נער.
נעוות-מרדות, סרחת!
היזון חינוך להתעשת.
פרוש!... או יכה ויקל,
כל אבר, לכל עבר".
מקל יסעד-גוף.
מקל יחנך-רוח.
לעצם עצמינו.
מיני-מונומנט |
|
|
צבוטאותי
וקוטאותי הם
דמויות פקטיביות
לא אמיתיות
ותלושות,
הן הומצאו אך
ורק לשעשוע
(ואולי יש איזה
מסר, אבל אני לא
ממש יודע מהו)
אולי שבסוף
או שמתים
או שנשארים?!
יגאל עמיר, אזרח
לשעבר, אסיר
בהווה, נביא
בעירו, וזמרת
בארים אדומה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.