|
ידך נרגעה בין שדיי
כשהלילה הפך יום
כשהיום הפך שוב לילה
לא נותר בי תום
לא נותר בי כוח
לא הצלחתי להציע המיטה
הלילה נפלתי עליה כמו גווייה
אתמול הכתימה אותה ילדה
והלילה, שוב
מאיר הירח
הלילה אעצום את עיניי. |
|
|
ההתקן התוך רחמי
הראשון היה צרור
אבנים שנדחפו
במקרה לרחם של
נאקה וכך מנעו
הריון.
ואני שואל, מילא
לדחוף אבנים
לתחת של גמלים,
אבל אחר כך עוד
לספר לחבר'ה?
זוזו לסטרי,
הסטוריון |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.