ערפל כבד כיסה את כל העיר וכמעט ולא היה ניתן לראות דבר. חוץ
ממספר בניינים גבוהים הכל היה אפור, ממש כך, אני אומר לכם.
נסעתי באוטובוס הרגיל לעיר התחתית, אותו אוטובוס שאני לוקח כבר
12 שנים מביתי למקום עבודתי. אין לי מספיק כסף לרכב פרטי אז
האוטובוס הוא המפלט שלי. ממש מזל שקיימת תחבורה ציבורית,
באמת.
בדרך לעבודה, לא קשה להבחין באותם אנשים דוחים, אותם מקבצי
נדבות השרויים על הרצפה שתמיד אתה מתמלא סלידה מהם, תמיד מנסה
כמה שיותר להתרחק מהיצורים האלה. פשוט מלכלכים את הרחוב, באמת.
אפילו מקלחת הם לא עשו במהלך מספר החודשים האחרונים...

זה מזכיר לי פעם אחת בעודי מתיישב באוטובוס, כהרגלי באחד
המושבים האחרונים. לפתע עלה לאוטובוס מהכניסה האחורית זקן אחד,
נראה כמקבץ נדבות עלוב, שניסה להרוויח נסיעה בחינם. הנהג ביקש
ממנו לרדת מן האוטובוס.
אתם לא תאמינו מה שהזקן המטורלל עשה... פשוט עמד במקומו כמה
שניות והחל לצעוק: "רד מהאוטובוס, גנב! רד מהאטובוס, פושע!"
ולאחר מכן ירד מהדלת שממנה עלה והסתלק. האנשים סביבי באוטובוס
היו אדישים לחלוטין בדיוק כפי שאני הייתי, רק שאני ריחמתי מעט
על הזקן העלוב, אבל מה יש לעשות כבר.

לאחר כמה ימים טובים בעודי יוצא ממקום עבודתי אני מבחין במקבץ
נדבות ממרחק לא רב. אתם בוודאי מכירים את העלובים האלה שעומדים
בצמתים ומבקשים מהמכוניות שעוצרות ברמזורים עוד מטבע כדי לקנות
ארוחה... פשוט מלכלכים את הרחובות אני אומר לכם, באמת.
אז עמד לו שם מקבץ נדבות עם בגדים קרועים. לפתע המטורלל ירד אל
הכביש, מבלי לשים לב שיש אור ירוק והכביש פנוי לתחבורה. לפתע
חלפה משאית ולפני שהספיקה לבלום לחלוטין פגעה בקבצן.
לאחר כמה רגעים הייתה התקהלות סביב הקבצן העלוב. רק לאחר מספר
דקות מישהו טרח להתקשר לאמבולנס. התקרבתי יותר כדי לראות מה
מצבו של הקבצן, ולא תאמינו את מי ראיתי מולי שרוע על הכביש
מדמם לו. כן, את אותו זקן מטורלל שהיה באוטובוס והנהג העיף
אותו...

כשהגיע צוות ההצלה, למרבה הצער לא היה דבר שניתן לעשות, אלא
לקבוע את מותו של האדם.
אני זוכר את הלוויתו של האיש המסכן... הרגשתי מחויב להיות נוכח
בה, וכך גם רבים אחרים מהעיר. כבוד אחרון לאותו אדם.
היה מרגש מאד. הרבה אנשים שלא הכירו את המנוח בכו.
ועוד איך בכו...
ככה זה בעיר, באמת.