היום שעליו אנחנו חולמים כבר כמעט שנתיים,
היום הזה מתקרב מהר כל כך,
פתאום זה עוד חמישה חודשים.
ההכנות יותר אינטנסיביות,
ואני עדיין לא מאמינה...
כל כך מאושרת אתך, אהוב שלי,
מחכה להיות ככה חיים שלמים,
ממתינה לאירוע של החיים שלי,
מתרגשת כל יום יותר ויותר.
ההכנות כבר יותר אינטנסיביות
ובמידה מסוימת אני עדיין... לא מאמינה...
איך יוצא שתמיד כותבים רק כשרע,
ולא כותבים כשטוב?
והיום כל כך טוב לי.
והחלטתי, היום אני אכתוב!
אני אוציא את הטוב לנייר, למחשב,
אני אראה לכולם שלא תמיד רע.
האירוע של החיים שלי מתקרב
אני כותבת על זה ועדיין...
לא מאמינה...
כל כך הרבה סבל עברתי,
כל כך ארוכים קורות חיי עד כה,
ויש לפניי עוד המון...
האם יתכן שסוף סוף אהיה מאושרת?
לפעמים נדמה לי כאילו חלום,
כאילו מחר ניפרד,
כאילו החתונה בסוף לא תתקיים,
ואז אני מתעוררת ואתה שואל...
אז מה נשאר לנו עוד לסגור?
השיר הזה מבולבל, אני יודעת...
ואולי זה בגלל שמזמן לא כתבתי,
אולי זה בגלל שיש לי כל כך הרבה מה לכתוב...
על החתונה, על המוזמנים, על כל הדברים שסגרנו...
וגם אלו שעדיין לא...
אולי זה מהתרגשות ושוב מזה שאני עדיין...
לפעמים אני עדיין לא מאמינה שזה קורה...
מוקדש לך, אהוב שלי, נסיך החלומות שלי, בעוד זמן לא ארוך נהיה
אחד עם השני לנצח!
אוהבת אותך! |