אני כבר לא מבין מה קורה
אני מרגיש שאני מתחיל להשתגע
אני פשוט לא מאמין שזה קורה
אני כבר לא יודע מה לעשות
מרגיש בודד זה לא אשליה
אני מתבונן בשמיים שעה שעתיים
ולא מבין איך זה קורה לי, למה לי
ואז מגיעים הזיכרונות העגומים
הכואבים ואז רוח קרירה מגיעה
אל גופי.
מרגיש לבד, צמא לאהבה לקצת חום
אפילו חיבה...
אין כבר להן לפנות רק לבכות.
לבכות אבל מה לעשות זה לא גורם לשכוח
את אותם זכרונות.
אני מחפש את עצמי בתוך גופי אבל
מוצא כל כך הרבה דרכים, איני יודע לאן
לפנות נו באמת כי פניה אחת לא נכונה
וממנה אין חזור.
אבל כמו תמיד אני לא יוותר, אני לא אפול!
אני ימשיך ללכת.
נפלתי כבר 8 וחצי שנים ותמיד קמתי ונלחמתי
בכל המכשולים הקלים וגם הקשים
אז למה עכשיו לוותר למה עכשיו להגיד שזהו
כאן זה מסתיים!
זה לא אני! אני חוזר להיכנס בכל בעיה ולמצוא לה
פתרון ותשובה.
חשבתם שאני אלך אה חה! טעיתם
כי אולי את ההתחלה כבר סיימתי אבל
את הסוף רק התחלתי! | 