אי אפשר להבין
איך האהבה כה גדולה
נעלמת ומשאירה אותנו
אכולה מבפנים.

זה עדיין מציק וגם על ליבי מכאיב
ועל כל שנייה שעוברת
על כל שנייה שאת לא נשארת
לא מסתכלת שלא לדבר על זה
שאפילו איתי את לא מדברת

הגעגוע הפך כבר ליסורים
והיסורים הגיעו למצבים שמכניסים
בנאדם לדיכאון ולב שבור שאי אפשר
להרכיב, להחזיר כי מה שכבר נעשה לא ניתן
להשיב ומה שנשאר זה
הזיכרונות היפים את אותם הימים
את זה אי אפשר למחוק
או להעלים הם ישארו איתנו לתמיד

לא משנה כמה תנסי את העבר לא מוחקים!
לא משנה כמה תברחי תתעלמי או
שפשוט לא תעני כי עדיין אני יהיה שם
מחכה לך שמתישהו אליי תחזרי,
ועד אז אשפוך את כל מה שיש לי להגיד
על פיסת ניר כי תביני להגיד את זה
זה די קשה ואני מבין שגם לפתור את העניין
קשה לבצע מאשר לדבר, אבל אני עדיין כאן
ואני מוכן להמשיך במאבק מה שחסר כאן זה הסימן

תרועת המלחמה שמסמנת את היציאה לקרב.
אבל הכיבוש כאן זה לא איזה שטח אדמה
או חלקה, הכיבוש כאן הוא הלב שלך

אני רק מקווה שזה כבר לא מאוחר
שלא יגידו לי שעבר הזמן, זה נגמר.
כי לעבור הלאה אני פשוט לא מוכן
אז אל תגידי לי שאני עוד איזה סתם
אחד ותשכחי את כל מה שהיה
כי אני עדיין כאן מחכה שיום אחד תחזרי
אלי ואז סוף סוף אותך יחבק וילחש
לך באוזן עד כמה שאני אותך
אוהב...