עדי מרקו / עודני |
אוגוסט 2005
שוכבת לבד בחשיכה
תמיד בחשיכה,
תמיד לבד,
תמיד מחכה
לא יודעת למה
אבל עודני מצפה
ניצוץ דולק במעמקי השחור
תמיד יחיד,
תמיד יתום,
תמיד דועך
לא יודעת למה -
אבל עודני מקווה
עיניים ריקות מרגש
תמיד ריקות,
תמיד חסרות,
תמיד כבויות
לא יודעת למה -
אבל עודני כבויה
שוכבת לבד בתהום
תמיד לבד,
תמיד בחשיכה,
תמיד שבורה.
לא יודעת למה -
אבל עודני מחכה.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|