עכשיו, כשהכל כבר ידוע
מאוחר להסתיר, והלב פגוע
אמרו או לא אמרו, זה לא משנה
לא היה כלום וזה לא ישתנה
אני תמיד אהיה כאן, בפינה החשוכה
מסתכלת מהצד ובשקט בוכה
והם לא ידעו לעולם מה היה
והוא יעמוד שם ולא ישמע.
ועכשיו, שלא נותר בי דבר
ריקנות מבפנים, וזה נגמר
גם אם תרצה להקשיב, לא תוכל לשמוע
אני כאן, ובי לא תוכל לנגוע.
כמו מטומטמת סיפרתי לכולם
לא ידעתי לא לשמוע בקולם
הכל גלוי, ואולי אפילו הוא כבר יודע
נמאס לי מזה, הכל התפקע.
גם כשאצרח מכאב
קולי לא יישמע
רוצים להגן את הלב
אבל הוא כבר נפגע.
ועכשיו, שלא נותר בי דבר
ריקנות מבפנים, וזה נגמר
גם אם תרצה להקשיב, לא תוכל לשמוע
אני כאן, ובי לא תוכל לנגוע. |
