נטעלי אזולאי / לצנוח בחזרה |
למקום בו השמיים מחבקים באהבה,
לנשום את האדמה הרכה ששורשיה קוראים תפילה
צמאים לתקווה,
אך נשארים חבוקים בדממה.
בקריאה ראשונה שהרעידה ממנוחתי
הביטו זוג עיניים לא מוכרות אל תוך חלון ביתי
השאירו שלוש אבנים
שחתמו את זיכרונם,
צעדו צעדים מחרישי אוזניים
סללו עקבות זרים
טבעו במים.
יקפאו הכיסופים במקומם,
יחרטו אותן מילים שנאמרו באוויר הקר
תחדור הנשמה ותעיר כל חי
בכל יום כשהחמה תאיר מעליי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|