יום שבת בצהריים. אני אצל ההורים.
ההורים שלי למטה מול הטלויזיה. אחרי ארוחת צהריים, כולנו
מפוצצים מהאוכל של אמא.
אבא שלי קורא לי לחדר שלו כדי להראות לי משהו במחשב.
שלחתי לו במייל איזה שני שירים שלי, סקיצות, והוא התלהב ושלח
אותם לכל החברים שלו, ואנשים החזירו לו תגובות.
ובזמן שאני עוברת על המיילים ששלחו, ומקריאה לו את ההכי
מגניבים ומצחיקים,
אבא שלי יושב, קורן מאושר.
אז מה, לא נכתוב על זה שיר?
אבא, זה באמת מוקדש לך. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.