|
בודדה, שלוש ארבע.
אהלן וסהלן, שלוש ארבע.
עברו שלושים שנה
והג'ינג'ית של השכונה
בודדה, ארבעים ושלוש
אהלן וסהלן, נפלה על כל הראש.
מחזיקה את החבל על השידה שמתחת למנורה.
מתישהו היא תשתמש בו.
|
|
|
התסכול הוא כמו
חבר טוב, תמיד
הוא שם כשצריך
אותו... לפעמים
גם כמו חבר זבל
חרא דרק...כי גם
אז הוא תמיד שם,
בעצם התסכול הוא
ישות עצמאית על
גבול האוטרקיה
(אם לא מעבר
לזה)
ם. ףץךן, מסתכל
ומתסכל מילה
ופרשנותה (טוב
אז לא). |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.