דברים שאמי עושה רק למעני

היא עומדת בדלת הבית וממתינה
שאכנס למעלית
ואולי אתחרט ואחליט להישאר אתה
בקומה השבע עשר
של ארמון המלכות הקריר שלה
שפעם היה ביתי הנסיכי

היא מנגבת שאריות ביצה נאה
באצבעה המורה
מקערית הכנה
הביצה טורפת בצל ירוק
וחתיכות מצה של פסח
שאני שובר באצבעותיי
בלי מאמץ
בחיוך מרוחק ושיחה אגבית

שנינו נזכרים אגבית
ובוכים בלי שום אגביות
ויש בינינו משהו מעורבב
שדוחק את הזרות לחלון הקרוב
ומשליך אותה כפי שהיא
למדרכת הכביש
שבע עשרה קומות תחתינו

וגם אמי היא פולחן
ברזלי ומשובש
עקום וסטוי
ממה שהיה מסלול

תהייה אמונית אחת

ומה אם ישוע המושיע נצלב מוקדם בבוקר
מה אם נשא את הצלב בשמש מייסרת
ונתלה כשלשונו כבר תלויה לבדה
מחוץ לחלל הפה
מה אם היה צמא כשמת?
מוות בצמא היה יכול להיות מקור גסיסה
אכזרי במיוחד
כשבזווית העין נשים עדות
לתלייה חמה במיוחד
צמאה ועקרונית
לאור השמש התיכונית הרעה
שלא הצילה את מושיענו
מכס המלוכה השמימי שהמתין רק לו
בבוסתן אביו

ישתבח שמו

שם המושיע לא יכול היה להיות
ורנון
וכועסים עליי כשאני מקדם את העניין
ברוצחי סדרות
באנסי הרות
מביעים כלפי זה גועל מוצדק
אבל בסדום הנוכחית
אין מקום לאלה הצודקים ממני
ומלכנו שבשמיים לא היה קורא לבנו
ורנון
למרות ידיעת הברית על פה
והדיסלקציה

המקום

צריכה להיות לך תהייה לגבי הנטייה הפגאנית
הברורה כל כך
שיכולה להיות לך הלעטה
רכה במיוחד
חרישית ונצברת
עד שיום אחד
תכריז על עצמך ותניח את ידך
על אבזמך ותחצה קו דמיוני
שתחתיו תתקיימנה כל מאמינותיך
איש קטן שכמותך
יש לי הנחת יסוד שונה לגבי הנסיבתיות
ומקומי הסוציאלי מפנה את המושב
לנביא החורבן המאחר
שהקדים לבוא
וכמה טוב לראותו כאן, בינינו.

מנסרת אור שונה מהרגיל

מישהו שדומה לי
מזכיר אותי ממש
כורע על רגליו
לא על הברכיים כורע
דווקא הן בסדר
וכולו אדום מהתרגשות
נפוח וטווסי
אדיש משהו לסבל הרב
שמישהי משלמת עבור ההתנפחות הלא טבעית
של צינור השופכה שלו
והוא מאמין שאם רק יזיז את נפשו
עוד פעם אחרונה ודי
ממקומה הסטטי למקום אקסטטי יותר
יינצל וירחמו עליו ביום התשלום
מול דלפק הנכנסים