רועי שאשא / את |
את שלא חיבקת את מכאובי
ולא הפסקת את בדידותי
ברגעי עצבות של נכות הלכת
את יכולה לראות זאת?
בית 2
תראי את מתנהגת בלי היסוס
מפנה את הגב והולכת, פוחדת מהאמת
כך אהבתי מתרחקת.
כדי את האמת לא לראות,תמיד חשבת
כמו שאר הבנות
בית 3
עכשיו כשהשמש שקעה והירח מהסס להתגלות
כשאבדו כל התקוות, אני מעדיף להתנתק
בקול אנוש אצעק ואת עברי לא אמחק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|