איך אתה מרגיש כשאתה ניצת באלפי שמשות זוהרות
האם אתה עוד נזכר בנשיכת שפתיים
בכל מה שיכולת להיות
ומה אתה עושה בלילות
כשהמדרכות מתקררות
והיום כבוי כמו נורה שרופה
רסיסי חלומותיך כספינה טרופה
עיניך פוצעות את האורות הרכים החותכים את האפלה
ולו הייתה לך רק עוד מילה
אחת ללחוש ללא קול בטרם גם אתה נרדם
האם היית נותן לרגע לחולשות שלא ידעו דרור מעולם
לתת לך את התחושה שגם אתה קיים,
שגם אתה מגע רוטט, לוהט, חובט, שותת טיפות של דם
מתי הפסקת להביט עמוק
ולו הייתה לך רק עוד מילה
אחת לצעוק
בטרם תיספג באדים של שחר ושל עיר, של זיכרון רחוק
ושיר
האם תפער עיניך, פנסים יהבהבו, ייעורו הימים שזה מכבר כבו
בלחישה זועקת
בצעקה שותקת
שפתיך תשרטטנה
בואי