איימי עומדת במטבח ומקלפת תפוזים בעוד ג'יימס רוכן לו במוסך
ומלטף קרבורטורים...
"היכן מצאתי את זו התמימה?", תוהה ג'יימס וחושב. "אישה כה
ענוגה ונעימה". "ריחה העדין ומשכר פשוט ממכר, אסור את הסוד הגס
לה לספר". "קרבורטורים? הא!", לעצמו הוא מגחך. על פניו תמיד
מתנוסס אותו חיוך כובש. סוג של פוקר פייס, אך עם הרבה סקס
אפיל, משהו מחשמל. את הקרבורטור המבריק הוא אליו מושך ודלתות
המוסך המחוספסות, אחת - אחת הן ננעלות. שריון מגן מייד מופיע
וחוסם כל תשדורת אפשרית, "אי אפשר לדעת מתי האויב המזורגג כאן
מאזין". הוא לוחץ על כפתור תחת רכבו המדהים ובן רגע קופסה
שחורה וקשיחה נפתחת בחוזקה. ביד זריזה הוא שולף מן הקופסה סכין
בעלת ידית כסופה. את הדם המר הוא מנגב ממנה, דמה של הגרושה
הקודמת, המנוחה...
"קליפה קליפה, חשפי נא בפניי כל תענוגות סדום ועמורה," צווחה
מרושעת פלטה האישה. "הקיזי נא דם כל אוהביי, הקיזי נא ויהי לי
לרוויה. גלי לי קמצוץ של רשע ואבחש בו בערגה". שני פילים
מצחינים ומחרידים מן הארון מייד קופצים. כל פיל אוחז ברגל
והאישה רק צווחת ביתר קול את שירתה המזעזעת בהיותה תלויה הפוך
כשמבטה מופנה אל הרצפה הצהובה והיא שרה ממלמלת איזשהו כישוף.
"הא?! את ליבי ידקור? הוקוס-קוסקוס, את רגליי מייד לעזוב!"
ובעודו נכנס אל המטבח, קפצה המזוויעה וזעקה: "הוי חמוד, מדוע
לעולם אינך דופק? איזו נשיקה, סליחה שכך גערתי בך. הכנתי לך
קליפות תפוז ממותקות. יתכן והן יצאו מעט מרות אך אל תדאג, זה
לא שאני איזו מכשפה הסוגדת לכוחות אופל מעופשים ומחליאים
ומכינה לך תבשילים על מנת למרר לך את החיים העלובים", היא צחקה
והוא גם כן גיחך. "סתם אשתך האהובה, שכל רצונה רק לשרת את
בעלה..."