פה ישב לו איש על הספסל.
נראה נרעד, קצת מבוהל.
אני תוהה אם הוא זוכר שרק אתמול ראיתי אותו.
אני תוהה אם הוא זוכר שרק אתמול הצלתי אותו.
ישב לו שם והדליק סיגר,
נראה רגוע, חשב שכלום לא בער,
עד שאותם הבריונים באו אליו,
לקחו לו את הסיגר. אבל מייד...
אני תוהה אם הם זוכרים איך אני נראית.
אני תוהה אם הם ישנים באמת.

אז פה, גם היום, יושב האיש עם הסיגר.
הוא הסתכל עליי, נזכר וחייך מייד.
אני תוהה אם הוא חושב שממוות אני נהנית.
אני תוהה תוך כמה זמן הם שוב יתעוררו, באמת.