אורין אביבי / צל |
וכולי, כולי - את.
קרנייך זרועות בשדותיי,
בכל אצבעותיי
צבעך שזור.
כל גיד בבשרך
הוא התגלמות של יופי,
וצחוקך -
מעיר בי נעורים.
ומילות פרידה
מבעירות בי רגש יתום,
ואיני בשל כעת
ולא אהיה גם בזקנתי
בשל - ללכתך.
והנה את הולכת...
ויוצאת מכל כולי,
ואת כל היופי הזה
את נוטלת ממני,
ואינני עוד,
אלא צל,
צל שלך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|