נעם דוקס חביב / אמר והלך |
כאב לו לראות אותם ביחד,
אפילו שהוא לא מכיר אותה כמעט
ואותו עוד פחות.
היא מלאת חיים
ואמת,
הרבה אמת.
כאב לה שהוא הגיע דווקא היום,
לא רצתה שיראה אותה איתו,
במיוחד לא איתו.
זו הייתה לפחות ההנחה או התקווה שלו,
או אולי הרצון שלה.
הכל בגדר השערות, ציפיות.
ציפיות יש רק לכריות,
אמר והלך.
ארוך כמו שרוך הוא היה,
והיא,
עיניים כחולות, עמוקות,
זקוקות.
סיפוק מיידי מכריע,
מכחיד.
למדני רוך מהו
ומהי זעקת אוהב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|