ויטלי פרידלנד / מולך |
גם אני מחייך, וגם בי עולה מחשבה-
לבעוט בבטנך, ולכווצך על אספלט.
לשבור איזה משהו מעץ על ראשך,
ולשמוע צווחה מצוחקקת ממך.
מסביב יעמדו- נוטפי ריר משלהב-
צופים נלהבים בסבלנו.
חיוך יצוץ בין הנפיחויות על פנייך
ולשונך תלטף ברוך את שפתייך.
הפצעים על גופך יודו לי,
יתנצלו על פציעה אפשרית ברגלי.
מעינך המדממת יבריק ניצוץ זעקה-
תשכב לידי בדמי וחבק נא.
אין מבוכה בין גלי השלולית,
מלבד שאיפות של אויר לנשמה-
המדובבת מחשבות זרים חייכנים-
נשיפות ארכות ותקתוק שעונים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|