|
והייתי נושמת אותך
והייתי נוגעת בך
אם עוד היית קיים
את סוודר הפסים שלך הייתי מכווצת קטן קטן אל תוך כף היד
רק בשביל לדעת שאתה באמת
שהמחזה שמולי שריר וקיים
את הלחיים הרכות שלך הייתי מלטפת בידיי הרועדות
הייתי מכווצת את הרגליים שלי ומניחה את כל גופי
על הברכיים שלך
תולה את הידיים שלי על הצוואר שלך
הייתי מניחה את אוזני על ליבך הפועם
מתאמצת לשמוע את הפעימות האמיתיות
והייתי מקדשת את הרגע
והייתי ממשיכה איתו לנצח
לנצח אפול מידייך ואקום ואפול
ורק כאשר תהיה כאן באמת כמו פעם
אשאר איתנה לנגד דמותך המשתרעת מולי
רק אז
והייתי נותנת את כל כולי לרגע הזה. |
|
|
האלוהי,
האידיוטי
להקסים, התמוה,
המועיל,
האין-סופי,
החינוכי,
השטרנהלי,
המקיף: במה
חדשה
ידיעות אחרונות,
מוסף שבעה ימים,
8.2.2002. בין
השורות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.