|
לסיום
הייתי תופרת לנו חיוך על הפנים
ההרגשה כבר תגדל עליו
אנשים מתרגלים למה שמרגילים אותם
פיסות של מה שנהג להיות ההווה שלנו
נוזלות אל תוך העבר
ואני עומדת מנגד
לא ממהרת לעצור אותן, לאחוז בהן
כבר לא ממהרת
אני יודעת שאתה לא חוזר
( אך רק ליתר ביטחון
מסמרתי את פתחי הבית בקרשים
והצמדתי להם שידות כבדות משקל)
אשאר בפנים בינתיים
מכאן הראות טובה יותר
אוכל להכין קערת פופקורן ענקית ולצפות בנו בשידורים חוזרים
יד עוזבת יד
אצבעות ניתקות אחת מהשנייה בהילוך איטי
אתה פושט אותי
אני מתכפתרת ממך
ושנינו זקוקים כעת לכביסה הגונה
לאחר מכן
אתה ודאי תעדיף ייבוש מהיר (ומלאכותי) במייבש
בעוד שאני
אסחט עצמי
ואתפרס תחת השמש |
|
|
מספרים על אדם
שבנו חזר
בתשובה, האיש
משום מה לקח את
זה קשה ומירר
בבכי, עברו
הימים והשנים
ואז גם ביתו
חזרה בתשובה, מה
מרה הייתה
הבשורה עבורו,
רעיתו אמרה לו:
"אולי נחליף להם
את המזוזה...
משהו קורה שם"
חוש הומור חרדי
מאת עדי רן,
הובא לשידור דרך
הסלוגן ע"י
אלמוני שהוא לא
עדי רן ומעדיף
לא להזדהות כי
הוא ממש לא
חשוב. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.