|
היא כתבה
כל יום היא כתבה
בכל יום
משהו חדש
היא כתבה
יום אחד
זה נגמר
והיא כבר לא כתבה
זה נגמר
לא היה יותר חדש
החיוך היה על הפנים
נשאר כקבוע
העיניים ריקות
ריקות מרגש
והידיים
לא כותבות יותר
היא כתבה
כל יום היא כתבה
בכל יום
משהו חדש
היא כתבה
היא הלכה
עם חיוך על הפנים
כי הכתיבה
לא הייתה יותר
היא הלכה |
|
|
למה מלך סיאם?
מה זה סיאם?
איפה זה בכלל?
תסלחו לי על
הבורות אבל אני
מכירה, מה,
אנטאליה? יוון?
קפריסין? עזבו
אתכם שטויות
סיאם! עוד ילד
יחשוב שזה אחד
מהתאומים
הסיאמיים...
טושטוש פונה
לאגודת התרבות
בארץ, אם ישנה
כזו... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.